מדעי מחקר הוכיח שכלבים הם יצורים מלאי חמלה שמתגברים על מכשולים כדי לעזור להם בן אנוש הבעלים.
בני אדם ביית כלבים במשך אלפי שנים והקשר בין בני אדם לכלבי המחמד שלהם הוא דוגמה מצוינת לקשר חזק ומרגש. בעלי כלבים גאים ברחבי העולם תמיד הרגישו ולעיתים קרובות דנו עם חבריהם ובני משפחתם בשלב מסוים על איך הם חשים ומרגישים שהם כַּלבִּי בני לוויה מלאים באמפתיה וחמלה במיוחד בזמנים שבהם הבעלים עצמם מוטרדים ומבולבלים. כלבים נתפסים כאוהבים לא רק את בעליהם, אלא שכלבים רואים בבני אדם אלה גם את משפחתם החיבה המספקת להם מחסה והגנה. כלבים תויגו כ'חברו הטוב ביותר של האדם' כל עוד הספרות קיימת. אנקדוטות כאלה על הנאמנות, החיבה והקשר המיוחד של הכלב לבני אדם זכו לפופולריות בכל מדיום בין אם זה ספרים, שירה או סרטים עלילתיים. למרות ההבנה המוחצת הזו לגבי היחסים הטובים בין אדם לכלב המחמד שלו, מחקרים מדעיים עם תוצאות מעורבות הופקו בתחום זה עד כה.
כלבים הם יצורים מלאי חמלה
חוקרים מאוניברסיטת ג'ון הופקינס הראו במחקר שלהם שפורסם ב למידה של ספרינגר ו התנהגות שכלבים הם אכן החבר הכי טוב של האדם והם יצורים מלאי חמלה עם מודעות חברתית לא מוערכת והם ממהרים לנחם את בעליהם כשהם מבינים שהבעלים האנושיים שלהם במצוקה. חוקרים ערכו מספר ניסויים כדי להבין את רמות האמפתיה שכלבים מגלים כלפי בעליהם. באחד מתוך ניסויים רבים נאספו קבוצה של 34 בעלי כלבים וכלביהם בגדלים ובגזעים שונים והבעלים התבקשו לבכות או לזמזם שיר. זה נעשה בזה אחר זה עבור כל זוג של כלבים וכלבים כששניהם יושבים בצד בחדרים שונים עם דלת זכוכית שקופה סגורה ביניהם נתמכת רק בשלושה מגנטים כדי לאפשר פתיחה קלה. חוקרים שפטו בקפידה את התגובה ההתנהגותית של הכלב וגם את קצב הלב שלו (פיסיולוגי) על ידי ביצוע מדידות במד דופק. ניתן היה לראות שכאשר בעליהם 'בכו' או צעקו "עזרה" וכלבים שמעו את קריאות המצוקה הללו, הם פתחו את הדלת שלוש פעמים מהר יותר כדי להיכנס ולהציע נחמה וסיוע ובעצם "להציל" את בעליהם האנושיים. זאת בהשוואה מוחלטת לזמן שבו הבעלים זמזמו רק שיר ונראו מאושרים. בהסתכלות על התצפיות המפורטות שנרשמו, כלבים הגיבו תוך ממוצע של 24.43 שניות כאשר בעליהם העמידו פנים שהם במצוקה לעומת תגובה ממוצעת של 95.89 שניות כאשר הבעלים נראו מאושרים בזמן שהם מזמזמים חרוזים לילדים. שיטה זו מותאמת מפרדיגמת 'האחר הלכוד' אשר שימשה במחקרים רבים הכוללים חולדות.
מעניין לדון מדוע שכלבים עדיין יפתחו את הדלת כשהבעלים רק מזמזמים ואין שום סימן לצרות. זה מראה שההתנהגות של הכלב לא הייתה מבוססת רק על אמפתיה, אלא גם מעידה על הצורך שלו במגע חברתי וגם קצת סקרנות למה שנמצא מעבר לדלת. כלבים אלה שהראו תגובה מהירה בהרבה בפתיחת הדלת היו בעצמם רמות מתח נמוכות יותר. רמות הלחץ צוינו על ידי קביעת קו התקדמות באמצעות ביצוע מדידות בסיס. זוהי התבוננות פסיכולוגית מובנת ומבוססת שכלבים יצטרכו להתגבר על המצוקה שלהם על מנת לבצע פעולה (כאן, פתיחת הדלת). משמעות הדבר היא שכלבים מדכאים את רגשותיהם ופועלים מתוך אמפתיה במקום זאת על ידי התמקדות בבעליהם האנושיים. תרחיש דומה נראה בילדים ולפעמים מבוגרים כאשר הם צריכים להתגבר על הלחץ האישי העצום שלהם כדי להיות מסוגלים להציע עזרה למישהו. מצד שני, כלבים שלא פתחו את הדלת כלל הציגו אצלם סימני מצוקה ברורים כמו התנשפות או צעדים שהראו את החרדה שלהם מהמצב שבו מעורב מישהו שהם באמת אוהבים. חוקרים מדגישים שזו התנהגות נורמלית וכלל לא מדאיגה שכן כלבים, בדיוק כמו בני אדם, יכולים להפגין דרגות שונות של חמלה בשלב זה או אחר. בניסוי אחר, חוקרים ניתחו את מבטיהם של כלבים לבעליהם כדי ללמוד יותר על הקשר.
בניסויים שנערכו, 16 מתוך 34 הכלבים היו כלבי טיפול מאומנים ורשומים "כלבי שירות". עם זאת, כל הכלבים פעלו בצורה דומה, ללא קשר אם הם היו כלבי שירות או לא, או אפילו הגיל או הגזע שלהם לא היו חשובים. משמעות הדבר היא שכל הכלבים מציגים תכונות דומות של קשר בין אדם לחיה, רק שכלבי טיפול רכשו יותר מיומנויות כאשר הם נרשמים ככלבי שירות, וכישורים אלו מסבירים ציות ולא מצב רגשי. לתוצאה זו יש השלכות חזקות על הקריטריון המשמש לבחירה והכשרת כלבי טיפול בשירות. מומחים יכולים לשפוט אילו תכונות חשובות ביותר לביצוע שיפורים טיפוליים בעיצוב פרוטוקולי בחירה.
המחקר מראה רגישות גבוהה של כלבים לתחושות ולרגשות של בני אדם שכן רואים שהם תופסים בצורה חזקה שינוי במצב הרגשי של בני אדם. למידה כזו מקדמת את ההבנה שלנו לגבי אמפתיה של כלבים ומגוון התנהגות בין-מינים בהקשר הכללי. יהיה מעניין להרחיב את היקף העבודה הזו כדי לבצע מחקרים נוספים על חיות מחמד אחרות כמו חתולים, ארנבות או תוכים. הניסיון להבין איך כלבים חושבים ומגיבים יכול לספק לנו נקודת מוצא להבין כיצד אמפתיה וחמלה מתפתחות אפילו בבני אדם, מה שגורם להם לפעול באמפתיה במצבים קשים. זה יכול לעזור לנו לחקור את מידת התגובה החמלה וגם לשפר את ההבנה שלנו לגבי ההיסטוריה האבולוציונית המשותפת של יונקים - בני אדם וכלבים.
***
{תוכל לקרוא את עבודת המחקר המקורית על ידי לחיצה על קישור ה-DOI המופיע להלן ברשימת המקורות המצוטטים}
מקור (ים)
Sanford EM et al. 2018. טימי בבאר: אמפתיה ועזרה פרו-חברתית בכלבים. למידה והתנהגות. https://doi.org/10.3758/s13420-018-0332-3
***