דוברי אנגלית שאינם שפת אם מתמודדים עם מספר מחסומים בניהול פעילויות ב מדע. הם נמצאים בנחיתות בקריאת מאמרים באנגלית, כתיבה והגהה של כתבי יד, הכנה וביצוע מצגות בעל פה בכנסים באנגלית. עם מעט תמיכה זמינה ברמות מוסדיות וחברתיות, לדוברי אנגלית שאינם דוברי אנגלית נותרים להתגבר על החסרונות הללו בבניית הקריירה שלהם במדע. בהתחשב ב-95% מאוכלוסיית העולם הם שאינם דוברי אנגלית ובכלל אוכלוסייה הוא המקור לחוקרים, הכרחי להתייחס לסוגיות העומדות בפניהם בביצוע פעילויות מדעיות מכיוון שהמדע לא יכול להרשות לעצמו לפספס תרומות ממאגר גדול כל כך לא מנוצל. שימוש ב מבוסס AI כלים יכולים להפחית את מחסומי השפה עבור "דוברי אנגלית שאינם שפת אם" בחינוך ובמחקר מדעיים על ידי אספקת תרגומים והגהה באיכות טובה. אירופאי מדעי משתמש בכלי מבוסס AI כדי לספק תרגומים של מאמרים בלמעלה מ-80 שפות. תרגומים אולי לא מושלמים אבל כשקוראים אותו עם מאמר מקורי באנגלית, זה מקל על ההבנה וההערכה של הרעיון.
המדע הוא אולי ה"חוט" המשותף המשמעותי ביותר המאחד חברות אנושיות שרופות בקווי שבר אידיאולוגיים ופוליטיים. החיים והמערכות הפיזיות שלנו מבוססות במידה רבה על מדע וטכנולוגיה. משמעותו היא מעבר לממדים הפיזיים והביולוגיים. זה יותר מסתם גוף ידע; מדע הוא דרך חשיבה. ואנחנו צריכים שפה לחשוב, לגשת ולהחליף רעיונות ומידע ולהפיץ את התקדמות מדע. זה איך מדע מתקדם ולוקח את האנושות קדימה.
מסיבות היסטוריות, האנגלית הופיעה בתור שפה משותפת עבור אנשים מקבוצות אתניות שונות ואמצעי חינוך ומחקר מדעיים במדינות רבות. קיים בסיס ידע ומשאבים עשיר באנגלית הן עבור "אנשים במדע" והן עבור "קהלים כלליים בעלי חשיבה מדעית". בגדול, אנגלית שימשה היטב בחיבור בין אנשים ובהפצת מדע.
כדובר אנגלית שאינו שפת אם מעיירה קטנה, אני זוכר שהשקעתי מאמצים נוספים בימי הקולג' שלי בהבנת ספרי לימוד וספרות מדעית בשפה האנגלית. לקח לי כמה שנים של השכלה אוניברסיטאית להיות נוח עם אנגלית. לכן, בהתבסס על ניסיוני האישי, תמיד חשבתי שדוברי אנגלית שאינם דוברי מדע שפת אם חייבים להשקיע מאמץ נוסף כדי להשתוות לדוברי אנגלית כשפת אם מבחינת היכולת להבין מאמרי מחקר רלוונטיים ולתקשר בצורה יעילה באמצעות כתבי יד בכתב ומצגות בעל פה בסמינרים ובכנסים. סקר שפורסם לאחרונה מספק ראיות משמעותיות התומכות בכך.
במחקר שפורסם ב-PLOS ב-18th ביולי 2023, הכותבים סקרו 908 חוקרים ב סביבתי מדעים להעריך ולהשוות את כמות המאמץ הדרושה לביצוע פעילויות מדעיות באנגלית בין חוקרים ממדינות שונות ומרקע לשוני וכלכלי שונה. התוצאה הראתה רמה משמעותית של מחסום שפה עבור דוברי אנגלית שאינם שפת אם. דוברי אנגלית שאינם שפת אם זקוקים ליותר זמן כדי לקרוא ולכתוב מאמר. הם דורשים יותר מאמצים להגהה של כתב יד. כתבי היד שלהם נוטים יותר להידחות על ידי כתבי העת עקב כתיבה באנגלית. יתר על כן, הם מתמודדים עם מחסומים גדולים בהכנה וביצוע מצגות בעל פה בסמינרים ובכנסים הנערכים באנגלית. המחקר לא לקח בחשבון מתח נפשי, אובדן הזדמנויות ומקרים של אלה שנשרו עקב מחסום שפה, ולכן ההשלכות הכוללות על דוברי אנגלית שאינם דוברי אנגלית צפויות להיות חמורות יותר מאשר נמצא במחקר זה. בהיעדר תמיכה מוסדית כלשהי, נותר לדוברי אנגלית שאינם שפת אם לעשות מאמצים והשקעות נוספות כדי להתגבר על המחסומים ולבנות קריירה במדע. המחקר ממליץ על מתן תמיכה הקשורה לשפה ברמות מוסדיות וחברתיות כדי למזער את החסרונות עבור דוברי אנגלית שאינם שפת אם. בהתחשב ב-95% מאוכלוסיית העולם שאינם דוברי אנגלית כשפת אם והאוכלוסייה הכללית היא המקור האולטימטיבי לחוקר, מתן תמיכה ברמות מוסדיות וחברתיות הוא הכרחי. החברה לא יכולה להרשות לעצמה לפספס תרומות במדע ממאגר גדול כל כך לא מנוצל1.
בינה מלאכותית (AI) היא פיתוח מדעי אחד שיש לו פוטנציאל לטפל בכמה מהבעיות החשובות העומדות בפני דוברי אנגלית שאינם שפת אם בעלות נמוכה מאוד. כלי AI רבים זמינים כעת באופן מסחרי המספקים תרגומים עצביים באיכות טובה כמעט בכל השפות. כמו כן, ניתן לבצע הגהה של כתבי יד באמצעות כלי בינה מלאכותית. אלה יכולים להפחית את כמות המאמץ והעלות בתרגומים והגהה.
לנוחותם של דוברי וקוראים שאינם דוברי אנגלית, אירופאי מדעי משתמש בכלי מבוסס AI כדי לספק תרגום עצבי באיכות טובה של מאמרים בלמעלה מ-80 שפות המכסים כמעט את האנושות השלמה. תרגומים אולי לא מושלמים, אבל כשקוראים אותו עם מאמר מקורי באנגלית, ההבנה וההערכה של הרעיון הופכים קלים. כמגזין מדעי, Scientific European מיועד להפיץ התפתחויות משמעותיות במדע ובטכנולוגיה לקוראים כלליים בעלי גישה מדעית, במיוחד מוחות צעירים שרבים מהם יבחרו בקריירה במדע בעתיד.
***
מקור:
- Amano T., ואח' 2023. העלויות הרבות של להיות דובר אנגלית לא שפת אם במדע. PLOS. פורסם: 18 ביולי 2023. DOI: https://doi.org/10.1371/journal.pbio.3002184
***
